אף אחד חוץ מהמשתתפים בפארסה הקומית לא הצליח להירתם למשימת הדברור של הפגישה המביכה אתמול בין נתניהו לאובמה

תסכול גדול ומצטבר מממשלה שאינה רואה ושומעת אותם ממטר, הופך את ישראל לדמוקרטיה של טוקבקים, ציוצים ומסרונים, הממתינה לאיש חזק שיעשה סדר

מכיוון שהמושג סיביל סרוונט הושחת בישראל ללא הכר, מתפקדת המדינה במציאות של פוטש פקידותי מלא והפיכה דה-פאקטו. הפקידות הגבוהה אינה מקיימת דרך קבע, את ההוראות שהיא מקבלת מהדרג המדיני

בעוד שישראלים אנושיים מטפחים אולקוס ומצפון נוכח אירועי ה"מרמרה", בית ישראל ומנהיגיו השיגו כמעט את כל שרצו: שמירת הסכסוך בנקודת הרתיחה והעמדת מחסומים בדרך לתהליך שלום

בפריימריס של יוני 2005 הובס אהוד ברק בידי עמיר פרץ. אחר כך ניצחו פרץ ואולמרט על מלחמת לבנון השניה והתוצאות ידועות. רון מיברג היה עם כולם במושב האחורי

את האינסטינקט האנושי, גם זה הישראלי, שהיה התגובה המיידית לפשיטת הקומנדו על המשט לעזה, מיהרה ההסברה הישראלית להטות למעשה לינץ' שניסה לטבוח בחיילים. זה לא מחזיק מים

ישראלים שצפו אמש בדיווחים הטלוויזיונים בישראל ובעולם, התגרדו עד זוב דם כמצורעים. לא מספיק להיות צודקים, צריך להיות חכמים. וכפי שהדברים נראים ישראל הבהירה שאינה חכמה וגם לא צודקת

העמימות הגרעינית שבה נעטפה ישראל רוב קיומה, התפוגגה לחלוטין בחודשים האחרונים. היציאה הכפויה מהארון מסירה מהדיון בפתרונות גרעיניים אפשריים את הכסות התיאורטית

פיטר ביינארט טלטל השבוע את הקהילה היהודית בארצות הברית, כאשר כתב שצעיריה, פרט לאורתודוקסים, מתנכרים לישראל. מי יהיו בעלי בריתה החדשים?

בפעם הראשונה זה זמן רב, דוחקת ישראל את יהדות אמריקה לבחור בין יהדותם למולדתם. זאת בחירה בלתי אפשרית שאסור היה להגיע אליה וישראל תצא ממנה רע