מהסיפור הזה כולם יצאו מופסדים

שנים רבות מדי היתה השבת המתוארת כאן שגרת חיי. עד שיום אחד התעוררתי וגיליתי שכל הקולינריה הסיזיפית הזאת, באלף שקל לארוחה, היא חד סטרית לחלוטין – וחדלתי

ב-1975 קבע השב"כ שאני סיכון ביטחוני ולא פירט. 35 שנים אחרי, ובאווירה המזכירה את ציד המכשפות של הימים ההם, בחרתי לספר את הסיפור המלא

על פי תיאורו הראשוני, נדמית בואנוס-איירס להכלאה בין עזה להארלם עם בשר טוב. הדי בן-עמר, גבר למוד סבל, יודע שקרובים זה רולטה. לא כולם גרים בסנטה מוניקה

העובדה שמלחמת המפרץ על 39 טיליה נמוגה בזיכרון הישראלי מעידה על אחת משניים: שבדיעבד היא היתה עלבון גדול לאינטגריטי ולאינטליגנציה; או שהמצב מאז הפך הרבה יותר גרוע שאין טעם להתרפק על זוטות

במלאת שלושה חודשים לנישואיהם מגלה הזוג סטרלינג כי זוגיותם נחטפה והיא מוחזקת בת ערובה בידי אויב מר: ההורים. בתמורה לשחרורם לשוב לחייהם דורשים ההורים כופר: תינוק

בחייה של כל משפחה צעירה מגיע הרגע שלא נותרה ברירה וצריך ליסוע בצוותא לחו"ל. לרוב ללונדון. גם לנו זה קרה והיה נורא. הילדים לא מזכירים את הטיול ההוא כפי שאינם מדברים על הטילים במלחמת המפרץ

ב-1480 מלים בלבד מצליח הדי בן-עמר לקחת אותנו לכל תחנות התהייה האקזיסטנציאליות של חייו וגם נותר לו זמן להאזין לקולה של יד אחת

קשה להתווכח עם קביעתו האלמותית של הסופר תומס וולף: "אינך יכול לשוב הביתה". קל וחומר אם הבית הוא קיבוץ בהפרטה שבו נשקל הרעיון הנכלולי לנשל ישישה בת 90 מחדרה כדי לפנות מקום לעתיד

'קטן', האורקל על אופניים מהקיבוץ, היה האיש הנכון להתחיל ממנו בפיתוח התיאוריה, שהיא גם הרהור אפוקליפטי: כדור הארץ אינו יכול להכיל את ההתרבות הטבעית. לכן המראיין כמעט התעלף כאשר 'קטן' דיבר על תכנון משפחה