ציפי לבני, מי שהיתה לרגע חולף וחמקמק, התקווה הלבנה הנשית הגדולה של הפוליטיקה, נמצאת בצלילה אידיאולוגית שסופה אינו נראה לעין. לאחרונה האשימה את ישראל הליברלית ב"בערות בתחום היהדות"

תסכול גדול ומצטבר מממשלה שאינה רואה ושומעת אותם ממטר, הופך את ישראל לדמוקרטיה של טוקבקים, ציוצים ומסרונים, הממתינה לאיש חזק שיעשה סדר

"ליברמן גרוע ממוסוליני, אהוד ברק מסוכן. פרס עסוק בפרס. המתנחלים הם הגזענים הגדולים ביותר". בת 81, יורה שולמית אלוני לכל עבר. ראיון מיוחד ל"אחר"

בעוד שישראלים אנושיים מטפחים אולקוס ומצפון נוכח אירועי ה"מרמרה", בית ישראל ומנהיגיו השיגו כמעט את כל שרצו: שמירת הסכסוך בנקודת הרתיחה והעמדת מחסומים בדרך לתהליך שלום

לא עוד התגוננות פסיבית. לא עוד סלט טורקי. לא עוד חופשה באנטליה. מעתה אמור: כולנו יוונים. ממה שניתן לראות מארדואן, מדובר בטורקי שאינו מבין רמזים. רק כוח

הבאזז שמייצר ההוא עם הג'ל בשיערו, מיותר ומגוחך, אבל הוא נושא בחובו נושאים קיומיים. כמו הפאלברה המתמשכת על כתיבת חוקה לישראל. חוקה היא נכס יקר מכדי להפקיד אותה בידי השורק של התנועה

אם הדברים שאמר שלשום יאיר לפיד אינה עילה להרחיקו מאולפן החדשות ערוץ 2, הוא יכול באותה מידה להקיף את הכנסת בטנקים

ישראלים רבים מצטופפים על המשבצת הקטנה שממנה הם מבקשים להכריז כי הניסיון לא עלה יפה ואפשר להתפזר לבתים. כיצד שלא תנסה, לא תצליח לעקוף את המסה הקריטית הזאת

אי אפשר שלא לזהות את הדימיון בין "אקסודוס" למשט הסיוע בעזה, כשם שאי אפשר להתכחש לעובדה שפעם נוספת מצליחים הפלסטינים ללהק את ישראל בתפקיד הקלגס האיזורי

ביום התרגיל הצבאי עיין חיליק גורפינקל במניפסט הכחול של "השמאל הלאומי". הסגנון, השפה, אופי הפנייה והעלבונות הסטריאוטיפיים, לא שבו אותו, בלשון המעטה