בניגוד לתחושת ההתעלות והחוויה הקולקטיבית הסוחפת, יש אנשים, נורמלים על פי כל קריטריון, שהמונדיאל לא היה פחית הקולה שלהם. כעת תורם

ללא ספק, ספרד לקחה את גביע העולם בזכות. היא היתה עדיפה בכל משחק שבו ניצחה, כולל בגמר אמש. ובכל זאת, יכול להיות שזה עתה חזינו בסופו המר של הכדורגל. ירון טן-ברינק נפרד ממונדיאל 2010 בדמעות

משחק אחד וגמרנו: במונדיאל 2010, לא צריך לחכות לגמר כדי להכריז על המנצחים האמיתיים בגביע העולם

בני אדם אינטליגנטים ברוב ימות השנה מאבדים כל אחיזה במציאות כשזה מגיע לגביע העולם בכדורגל, ונדמה שבמונדיאל 2010 האנושות כולה איפסנה את שאריות ההגיון לטובת אמונות טפלות וקריאה באקווריום. ככה זה כשאתה בטוח שאם רק תגיד בקול 'הולנד' ו'פנדלים', הכתומים יפסידו גם הפעם

ברבע גמר מסתבר שהמונדיאל הזה הוא יותר משנתנו לו קרדיט. אפילו במשפחות מאותגרות פיזית, מתגלה יכולת מרשימה לקום מהספה

מכוערים, גסים ומסתערים במדים שחורים רגע אחרי שמלמלו דבר-מה נגד הגזענות, עינו הגרמנים למוות את ארגנטינה ואחר השיבו אותה לחיים כדי להרוג שוב

לצופה האקראי בכדורגל, ובמהלך המונדיאל יש לא מעט כאלו, המדובר במשחק ארוך ומשעמם. תוסיפו לזה את הלאומנות, הפוליטיקה והשערוריות, וקיבלתם כר דשא נרחב לתיאוריות קונספירציה. לאוהדים המושבעים, זו רק סיבה נוספת לעקוב אחר הספורט באדיקות

הביטחון המופרז שהפעם עושים את זה; ההצהרות המגלומניות לפני כל מונדיאל; הקרקס שסוחף מדינה שלמה לתוך האשליה האווילית שהמשימה לגמרי אפשרית. יום אחרי התבוסה המשפילה לגרמניה, תסתכלו על הנבחרת האנגלית בכדורגל, ותראו אותנו

כדורגל הוא משחק מיוזע, שעיר ומכוער למדי, לכן אין זה פלא כי הנבחרות המטרו-סקסואליות של צרפת ואיטליה מצאו עצמן עולות על הטיסה המהירה הביתה. ירון טן-ברינק בעקבות הסטייל של המונדיאל

הצופה הישראלי אינו לבד במאבק מול שדרני הספורט שבוחרים להתפלסף על חשבון הכדורגל. אולי כדאי לקחת דוגמה מג'ון מוטסון האגדי